טיפול בין אישי (IPT) ) בדיכאון קליני הינו טיפול קצר מועד ומובנה המתייחס לנושאים בין אישיים בדיכאון. הטיפול פותח בשנות ה-80 על ידי ג'רלד קלרמן ומירנה וייסמן כחלק ממחקר על שיטות טיפול בדיכאון. הטיפול מבוסס על פרוטוקול שנחקר רבות ונמצא אפקטיבי ביותר לטיפול בדיכאון קליני. כמו כן הוא הותאם לטיפול בהפרעות שונות כולל דיסתימיה, הפרעה בי-פולרית, בולימיה נורבוזה, סומטיזציה וחרדה חברתית.
טיפול בין אישי (IPT) ) בדיכאון קליני, מבוסס על תרגול והתנסות, הוא משלב מספר גישות שונות במטרה להשיג הטבה בסימפטומים של דיכאון קליני ובתפקוד חברתי בזמן קצר.
הטיפול מבוסס על ההנחה שבעיות רגשיות מתרחשות בהקשר בין אישי, הנמצא ביחסי גומלין עם תהליך הדיכאון. היא מניחה כי קיים קשר בין אפיזודות של דיכאון לבין אירועי חיים מלחיצים בעלי אופי בין אישי. הדיכאון הקליני ממושג כבעל שלושה מרכיבים: היווצרות סימפטומים, תפקוד חברתי ותרומות של האישיות. הטיפול הבין אישי שם לו כמטרה להתערב בתפקוד החברתי וכתוצאה מביא גם לשיפור סימפטומטי של הדיכאון. שינוי אישיותי לא מודגש כמטרת הטיפול, אולם השינוי בהתייחסות למצבים חברתיים והשינוי בתפקוד יכול לגרום בעקיפין גם לשינוי אישיותי.
טיפול בין אישי מתאים במקרים של אבל, דיכאון קליני, דיכאון אחרי לידה, דכדוך, הפרעה בי-פולרית, חרדה חברתית ובעיות בין אישיות. הוא מתאים לטיפול במצבי משבר וכן בדיכאון קליני או דכדוך המתעוררים בהריון, בעקבות הפלה או אי-פריון ובלידה. הטיפול הבין אישי מתבצע כטיפול פרטני או זוגי.
קשיים בהסתגלות לשינויים עלולים לתרום להתפתחות של דיכאון קליני, לפגוע ביכולת התפקוד, ביכולת לפתור בעיות ביחסים וביצירת קשרים חדשים. מטרת הטיפול להביא להטבה בסימפטומים הדיכאוניים ולשיפור ההתנהלות הבין אישית.